יום חמישי, 9 בפברואר 2012

מערכת הלב וכלי הדם.

מערכת הלב וכלי הדם

תפקידי המערכת:

- הובלת חמצן.
- הרחקת פחמן דו חמצני.
- הגנה.
- הומיאוסטאזיס.

אנטומיה - הבסיס:

- הדם (נוזל).
- הלב (משאבה).
- כלי הדם (צינורות).

אנטומיה - הדם:

- נוזל פלסמה כ55% מנפח הדם.
- 90% מים.
- חלבונים, גזים, מלחים וכו'.
- תאים כ45% מנפח הדם.
- תאי דם אדומים.
- מכילים המוגלובין - כנשאי חמצן.
- תאי דם לבנים - מהווים את מערך החיסון וההגנה של הגוף מפני מזהמים לא רצויים.
- טסיות דם - אחראיות על קרישת הדם.

אנטומיה - הלב:

- מיקום: מרכז החזה עם נטייה שמאלה.
- מבנה: עלייה שמאלית, עלייה ימינית, חדר שמאל וחדר ימין.
- הלב הנו שריר.
- מחזור הדם: מערכת סגורה, חד כיוונית ומעגלית.

שכבות:

- פריקרד.
- אפיקרד.
- מיוקרד.
- אנדוקרד.

פיזיולוגיה - מחזור הדם:

- פעולת הלב מחולקת ל2 פעולות עיקריות שהן כיווץ והרפיה של הלב.

אנטומיה - כלי הדם:

- עורק - כלי דם אשר מעביר דם מהלב לאיבר המטרה.
- עורקים מרכזיים - קרוטיד, ברכיאלי, פמורלי ורדיאלי.
- עורק כלילי/קרונורי - עורק המזין דם ומחצן את שריר הלב.
- וריד - כלי דם אשר מעביר דם מאיבר המטרה בחזרה אל הלב.
- נים - כלי דם בו נעשה שחלוף החומרים.

מונחי יסוד:

- דופק - הלחץ של גלי הדם על דפנות העורקים.
- לחץ דם - הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם.
- סיסטולי - הלחץ בכיווץ הלב.
- דיאסטולי - הלחץ בהרפיית הלב.
לחץ דופק - ההפרש בין הסיסטולי לדיאסטולי (נורמל ההפרש הוא בין 30 ל60)

מחזור הדם:

- ישנם שתי מחזורים, מחזור דם קטן ומחזור דם גדול.

- מחזור דם קטן: זהו מחזור היוצא מהלב, עובר אל הריאות וחוזר אל הלב.
- תהליך: ורידים נבובים ---> עלייה ימין ---> שסתום תלת צניפי ---> חדר ימין ---> עורק הריאה ---> ריאה ---> וריד ריאה.
- מחזור דם גדול: זהו מחזור של דם המגיע מהגוף אל הלב וחוזר אל הגוף.
- תהליך: עלייה שמאל ---> שסתום דו צניפי ---> חדר שמאל ---> כל הגוף.

* דגשים,
- במחזור הדם הגדול עובר דם מחומצן!
- במחזור הדם הקטן עובר דם לא מחומצן!
- בריאה מתבצע חילוף גזים.
- מדם לא מחומצן הופך הדם למחומצן.

המחשה של מחזור דם קטן:

דם קטן

המחשה של מחזור דם גדול:

Diagram_of_the_human_heart_he

יום שבת, 28 בינואר 2012

מצבי חירום נשימתיים.

מצבי חירום נשימתיים

סימנים כלליים:

- נשימה מהירה ( מספר נשימות מעל 24 לדקה ).
- דופק מהיר.
- כחלון פריפרי או מרכזי.
- שימוש בשרירי עזר.
- קולות נשימה חריגים.
- דיווח של מטופל על מצוקה נשימתית.
- תנוחה.

סימנים נוספים:

- שינוי במצב הכרה.
- אי שקט / חרדה.
- חוסר כניסת אוויר.
- קושי בהשלמת משפטים.
- זיעה.

אסתמה:

הגדרה: מחלה חסימתית כרונית התקפית של דרכי הנשימה התחתונות.

- אסתמה הינה תגובה דלקתית.
- מנגנון הפעולה - רגישות יתר - הורמון פעיל, היסטמין.

פתופיזיולוגיה:

- חשיפה לאלרגן.
- בצקת של הרירית בסימפונות.
- ריבוי הפרשה וכיווץ סימפונות.

גורמים להתקף:

- אלרגיה.
- אבקני.
- פרוות בע"ח.
- נוצות.
- אוכל.
- תרופות.
- פעילות גופנית.
- אוויר קר.

* זיהומים הם הגורם השכיח ביותר להתקף אסתמה.

פתופיזיולוגיה:

- בצקת של רירית הסימפונות, למעשה התנפחות של הרירית כלפי החלל.
- ריבוי הפרשה גורמת להצרות ו / או חסימה של הסימפונות.
- התכווצות השריר, החלק סביב הסימפונות.

סימנים:

- סימני מצוקה נשימתיים.
- צפצופים בנשימה.
- קושי בנשיפה.

סכנות:

- אפניאה ( דום נשימה ).

COPD:

הגדרה: מחלה חסימתית כרונית של דרכי הנשימה התחתונות.

גורמים למחלה:

- עישון כבד.
- זיהום אוויר.
- גנטיות.

פתופיזיולוגיה:

2 מנגנונים:

- הרס דפנות הנאדיות, הקטנת שטח הפנים של הנאדיות - אמפיזמה / נפחת - Pink Puffer.
- עליה במספר תאים מפרישי ליחה - הצרות דרכי האוויר, דלקת סימפונות כרונית - Chronic Brotichs.

המחלה:

השמן הכחול / Chronic Brotichs:

- שיעול הנמשך למעלה מ-3 חודשים ללא סיבה במשך שנתיים רצופות.
- זה נגרם בשל דלקות בהצרות של הסימפונות המלוות בהפרשת ריר מוגבר כתוצאה מהרס השיערות בדרכי האוויר.

הנשפן הוורוד / Pink Puffer:

- זוהי מחלה כרונית בה נאדיות הריאה ניזוקות, כתוצאה מכך קטן שטח הפנים בשחלוף הגזים.
- מנגנון פיצוי של החולה הוא העליה של כדוריות הדם האדומות.

כיצד החולים נראים:

השמן הכחול:

- רמת חמצן נמוכה בדם באופן כרוני - כחלחלים.
- חזה חביתי.
- עודף משקל.
- עייפות.

הנשפן הוורוד:

- גוון עור אדום ( פוליצטמיה ).
- חולה רזה ( מאילוץ נשימתי ניכר ).

סימנים:

- סימני מצוקה נשימתיים.
- פליטת כיח.
- צפצופים.

סכנות:

- אפניאה ( דום נשימה ).

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- הושבת החולה.
- חמצן.
- הרגעת החולה.
- שאל את החולה האם הוא משתמש בתרופות המקלות על ההתקף ( משאף ).
- יש להדגיש שהטיפול נעשה בזמן התקף בלבד.

דלקת ריאות:

- מילוי הריאות על ידי הפרשות ותאים דלקתיים כתוצאה מחיידקים ונגיפים.

אוכלוסיות בסיכון:

- גיל מבוגר.
- בתי אבות.
- חיליים.
- חולי שפעת.
- מעשנים.

סימנים:

- חום.
- צמרמורת.
- חולשה.
- שיעול.
- ליחה.
- לעתים סימני מצוקה נשימתיים.

סכנות:

- בגיל צעיר אין סכנות, אך בקשישים ובתינוקות יכול לגרום לנזק ולמצוקה נשימתית ניכרת.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- חמצן.

היפרוונטילציה - אוורור יתר.

- מצב שנגרם בדרך כלל עקב חרדה או דחק נפשי.

סימנים:

נשימה מהירה.
- כאבים בחזה.
- עקצוצים בידיים, ברגליים ומסביב לפה.
- חרדה.
- לעתים כיווץ אצבעות.

סכנות:

- אפניאה ( דום נשימה ) - נדיר.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- חמצן.
- בשום פנים ואופן אין לחסום את פניו של החולה !

* דגש,
- שלול מחלות ריאות אחרות.


מערכת הנשימה.

מערכת הנשימה

תפקידי מערכת הנשימה:

- אספקת חמצן - O2 וחמצון הדם.
- הרחקת פחמן דו חמצני CO2 ואוורור.
- איזון רמת החומציות.
- תפקידים נוספים כגון סינתזה, דיבור וכו'.

סוגי נשימה:

* נשימה חיצונית - שחלוף גזים בין הריאות בדם.
* נשימה תאית - שחלוף הגזים ויצירת אנרגיה.

בית החזה:

* גבולות בית החזה,

- גבול עליון - עצמות הבריח (קלוויקולה).
- גבול תחתון - סרעפת.
- גבול קדמי - עצם הסטרנום.
- גבול אחורי - עמוד השדרה.

איברים בבית החזה:

- לב, כלי דם.
- ריאות, סימפונות, קנה הנשימה.
- עצבים.
- ושט.

אברי עזר:

- כלוב בית החזה - הגנה וסיוע בנשימה.
- עצמות הבריח.
- עצם החזה.
- צלעות.
- שרירים בין צלעיים.
- סרעפת.
- קרומי הפלאורה החיצוני והפנימי.

דרכי נשימה:

דרכי נשימה עליונות:

- אף - מסנן, מלחלח ומחמם.
- פה.
- לוע.
- אפיגלוטיס - סוגר את קנה הנשימה בזמן הבליעה.
- גרון / תיבת קול.

דרכי נשימה תחתונות:

- קנה נשימה.
- סימפונות.
- ריאות.
- נאדיות.

נקודות הCarina - נקודת הפיצול בין שתי הסימפונות, הלב יושב בחלל המדיאסטנום. 

פיזיולוגיה:

- פעולת הריאות הינה פאסיבית.
- ניפוח ריאה נעשה על ידי שרירי הנשימה.

תהליך השאיפה:

שאיפה / Inspirium - תהליך אקטיבי.

השרירים הבין צלעיים והסרעפות מתכווצים ---> בית החזה מתרחב ---> הריאות "נמשכות" ומתרחבות עם בית החזה עקב תת הלחץ בין קרומי הפלאורה ---> הלחץ בריאות יורד ---> אוויר נשאף לריאות לצורך השוואת לחצים.

תהליך נשיפה:

נשיפה / Expirium - תהליך פסיבי.

השרירים הבין צלעיים והסרעפת נרפים ---> בית החזה נרפה ---> הריאות נרפות עם בית החזה עקב הלחץ בין קרומי הפלאורה ---> הלחץ בריאות עולה ---> אוויר יוצא החוזה לצורך השוואת לחצים.

יום שני, 16 בינואר 2012

פגיעות בעלי חיים.

פגיעות בעלי חיים

הכשת נחש:

- כמות קטנה של ארס עוברת דרך הדם וההשפעה מהירה ואילו במקביל עובר ארס דרך מערכת הלימפה באופן איטי ועקב כך ההשפעה איטית.

3 מנגנוני הרס:

- פגיעת במערכת הדם.
- פגיעה במערכת העצבים.
- פגיעה בלב.

סימנים:

- סימנים מקומיים:

- סימני הכשה.
- אודם.
- נפיחות.
- כאב.
- פסים לימפטיים.

- סימנים כליים:

- סימני הלם.
- התכווצות שרירים.
- קשיי נשימה.
- ירידה ברמת ההכרה.
- כאבי בטן, שלשולים והקאות.
- הלם אנאפילקטי והפרעות קצב.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בפצוע PHTLS.
- חמצן.
- הרגעה ומנוחה מוחלטת.
- קיבוע הגף.

* דגשים,
- אין למצוץ / לשרוף / לחתוך את הארס.
- אין לקרר את האזור המוכש.
- אין להניח חסמים מכל סוג שהוא ( הארס עובר במערכת הלימפטית ולא במערכת הדם, חסמים לא יעזרו )
- נסה לזהות את הנחש, לא לנסות לרדוף אחריו ( Safety )

עקיצת עקרב:

- מרבית מנגנוני הארס משפיעים על הלב או מערכות העצבים.

סימנים מקומיים:

- כאב עז.
- אודם.
- נפיחות.

סימנים כלליים:

- התכווצויות שרירים / פרכוסים.
- כאבי בטן, בחילות והקאות.
- הפרשת רוק מרובה, זיעה ודמעות.
- עליית חום הגוף.
- ירידה ברמת ההכרה.
- קשיי נשימה.

סכנות:

- הלם אנאפילקטי.
- הפרעות קצב.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בפצוע.
- חמצן.
- קירור הגף.
- קיבוע הגף.
- פינוי מהיר לבית החולים.

נשיכת עכביש:

סוגים ארסיים בישראל:

- אלמנה שחורה.
- ששן חום.

סימנים:

- אודם וממנו נמשכים פסים אדומים תוך דקות עד שעות אחרי הנשיכה.
- נמק מקומי.
- כאב עז.
- כאבי בטן עזים.
- הלם אנאפילקטי.

סכנות:

- הלם אנאפילקטי.
- הפרעות קצב.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בפצוע.

עקיצת דבורים / צרעות:

- עקיצות של דבורים או צרעות גורמות לכאבים ולנפיחות, אך הן אינן מהוות סכנת חיים, למעט:
- רגישות יתר.
- עקיצות מאסיביות ( על ידי נחיל )
- עקיצה של תינוקות, ילדים קטנים, קשישים וחולים.

סימנים:

סימנים מקומיים:

- עוקץ.
- אודם ונפיחות.
- כאב.

סימנים כלליים:

- גירודים עזים בכל הגוף ( לאלרגיים יותר ).
- בצקות.
- סימני הלם אנאפילקטי.
- התנפחות שפתיים ולשון.
- מצוקה נשימתית.
- ירידה ברמת ההכרה.

סכנות:

- בצקות שיחסו את דרכי הנשימה ( אלרגיים ).
- הלם אנאפילקטי.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- חמצן.
- במידה ויש, יש להגיש לחולה את מזרק ה - Epipen שמחזיק.

* דגשים,
- למע"ר / חובש חל איסור מוחלט להזריק לנפגע את המזרק.

נשיכות כלב - כלבת:

- הכלבת הנה מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא הפוגעת במערכת העצבים המרכזית.
- המחלה גורמת למוות קשה מלווה בייסורים קשים של הנפגע, ימים אחדים לאחר הפגיעה.
- כלבת מעוברת על ידי יונקים.
- הנגיף מועבר בהפרשותיה של החיה.
- צורת ההדברה השכיחה היא על ידי נשיכה.
- תקופת דגרה - תקופה בה וירוס נודד לאורך מערכת העצבים עד שהוא מגיע למוח, מתרבה וגורם למוות.
- גם פגר של חיה נגועה יכול להיות מדבק.

סימנים:

- חום.
- כאבי ראש.
- הרגשה כללית רעה.
- כאבי שרירים.
- עייפות מוגברת.
- בחילות, הקאות, איבוד תאבון, כאבי גרון ושיעול.

סימנים מתקדמים:

- בלבול והזיות.
- נטייה לתוקפנות.
- הפרעות בחשיבה.
- התכווצויות ושיתוקים.

סימנים מאוחרים:

- שיתוק מיתרי הקול.
- קושי בבליעה.
- הידרופוביה - פחד ממים.
- דרדור ברמת ההכרה.
- נשימה איטית ושטוחה.
- שיתוק שרירים כללי.
- שיתוק שרירי הנשימה.
- מוות.

* כשמופיעים הסימנים המאוחרים - המוות הוא ודאי ( נכון להיום ).

יום ראשון, 15 בינואר 2012

פרכוסים.

פרכוסים

הגדרה: אירוע פתאומי של פעילות חשמלית בלתי נשלטת במוח, הגורם הוא פגיעה בהכרה או לסדרה של התכווצויות שרירים לא רצוניות.

גורמים:

- גידולים.
-זיהומים.
- שבץ מוחי.
- פגיעת ראש.
-היפוגליקמיה.
- סמים.
- אפילפסיה.
-היפוקסיה.
-רעלת הריון.


אפילפסיה:


- מחלה התקפית בה יש הפרעה בתפקוד אזורים במוח, המתבטאת בהתקפים פתאומיים קצרים של אובדן הכרה, פעילות מוטורית, תופעה סנסורית, והתנהגות מוזרה, הבעיה נגרמת עקב פעילות יתר לא תקינה של תאי עצב במוח.


פרכוסים - סוגים:


* פרכוס חלקי / ממוקד - תנועה בלתי רצונית, שינויים בהתנהגות ולעתים אף פסיכומטריים.


* פרכוס קטן - מאופיין בירידה במצב ההכרה ושינוי בהתנהגות ללא אובדן טונוס שרירים, נמשך כ20 עד 30 שניות.


* פרכוס כללי - אובדן הכרה והתכווצויות שיכול להתחלק לשלבים:
* Aura - השלב המקדים, החולים מדווחים על ראייה מטושטשת, כאבי ראש, טעם מתכתי וכו'.
* Tonic - כיווץ כל השרירים בגוף, נמשך כ20 שניות.
* Clonic - כיווץ והרפיה של השרירים בגוף, נמשך מספר דקות.
* Posicten - השלב שלאחר ההתקף, החולה יהיה עייף, ישנוני ומבולבל, נמשך מספר דקות עד שעות.
* סטטוס אפילפטיקוס - פרכוס מתמשך למעלה מ15 דקות או מספר התקפים ללא חזרה להכרה ביניהם - זהו מצב מסכן חיים, והכי קיצוני של פרכוסים.


סיבוכים:


- טראומה.
- פציעה בפה.
- פציעה בעמוד שדרה.
- פריקת כתף.
- פגיעת ראש.
- אספירציה.
- היפוקסיה.
- אפניאה.


סימנים:


- פרכוסים.
- סימני נשיכה.
- דם על השפתיים.
- בלבול.
- חולשה.
- אי התמצאות במקום וזמן.
- חבלות.


סכנות:


- אובדן הכרה - צב"ל.
- פרכוס ממושך.
- היפוקסיה מוחית.
- חבלות נלוות.


טיפול:


ABC על פי סכמת טיפול בחולה.


בזמן פרכוס:


- הגנה של החולה מפני פגיעה מעצמים סביבו ומהרצפה, ריפוד אזור הראש.
- שמירה על נתיב אוויר.
- העשרה בחמצן.
- הזמנת אט"ן / נט"ן.


לאחר הפרכוס:


- ניקוי פיו של החולה מהפרשות כל עוד הוא מחוסר הכרה.
- אבטחת נתיב אוויר.
- העשרה בחמצן.
- הפחתת גירויים סביבתיים.
- פינוי החולה.
- בדיקת סוכר.


* דגשים,
- הרחק מגורם מסוכן.
- במידה ונחבל, שקול טיפול בפצוע על פי סכמת PHTLS.


איסורים:


- לא לנסות למנוע את הפרכוס.
- לא לנסות לפתוח את הפה.
- לא להכניס אצבעות לפה.


פרכוסי חום - כללי:


- פרכוסים המתחרשים בילדים מגיל חודש עד גיל 5, נלווה למחלת חום, לא נגרם על ידי זיהום במערכת העצבים ואין אנמנזה של פרכוסים ללא חום.
כמו כן, אין פרכוס העונה על הקריטריונים של פרכוס סימפטומי אחר.
- הגורם לפרכוס הנו העלייה הפתאומית בחום.
- פרכוסי החום הם בדרך כלל קצרים.


סימנים:


- כמו פרכוס כללי.


סכנות:


- חבלות נלוות.
- פרכוס ארוך - היפוקסיה מוחית.


טיפול:


* מניעה,
- הורדת חום בילד על חום של 38.5 מעלות.
- ילד שבעברו אירוע פרכוסים של חום, יש להוריד חום בדחיפות.
- הפשטה והרטבה עם מגבת עם מים פושרים.
- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- שקול הזמנת אט"ן / נט"ן.


* דגשים,
- כל פרכוס חום מחייב פינוי.

מערכת העצבים.

מערכת העצבים

תפקידים של מערכת העצבים:

- חושים.
- למידה, אגירת מידע.
- הפעלת מערכות הגוף.
- הומיאוסטאזיס - שמירה על סביבה פנימית יציבה ביחס לסביבה החיצונית.

חלוקה עיקרית:

- מערכת העצבים מתחלקת לשתי חלקים עיקריים:
- מערכת עצבים מרכזית - מרכז הבקרה של מערכת העצבים.
- מערכת עצבים היקפית - נקלט על ידי גירויים מהסביבה החיצונית והפנימית.

מערכת העצבים המרכזית:

- המוח הגדול - בנוי מ-2 אונות, כל אונה שולטת על צד השני של הגוף בהצלבה.
- המוח הקטן -  שקט ועידון תנועות:

- שיווי משקל.
- קורדינאציה.
- טונוס שרירים.
- גזע המוח - אחראי על משולש החיים ( נשימה, דופק והכרה ).
- חוט שדרה - מקשר בין מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית.

מערכת העצבים היקפית:

- מערכת העצבים ההיקפית מתחלקת ל-2 חלקים עיקריים:

- מערכת העצבים הסומנטית ( מערכת עצבים הרצונית ).
- מערכת העצבים האוטומנומית - סימפטטית ופראסימפטטית.

מערכת סימפטטית:

* הורמון פעיל - אדרנלין.

- דופק מהיר.
- הרחבת סימפונות.
- עצירה של פעילות מערכת העיכול.
- שלפוחית שתן - עצירת שתן.
- אישונים מורחבים.
- בלוטת רוק - עצירת רוק.
- זיעה מוגברת.

מערכת פראסימפטטית:

* הורמון פעיל - אסצטיל כולין.

- דופק איטי.
- כיווץ סימפונות.
- הגברת פעילות של מערכת העיכול.
- שלפוחית שתן - ריקון שתן.
- בלוטת רוק - הפרשה מוגברת.

סכרת.

סכרת

- הסכרת הנה מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם.
- זוהי מחלה הנפוצה ביותר במחלות האנדוקריניות.
* אנדוקרינולוגיה - הנו התחום ברפואה העוסק בחקר הורמונים, היווצרותם, הרכבתם ופעולתם.
* הורמון - מולקולה המגיעה דרך מחזור הדם אל תא המטרה והיא גורמת לתפקודו של התא.
* לבלב - ממוקם בבטן העליונה בצד שמאל מאחורי הקיבה.

גלוקוז:

- מולקולת סוכר שמהווה מקור עיקרי לתאי הגוף.
- רמות סוכר תקינות בדם 80-120 מיליגרם.

אינסולין:

- הורמון שמווסת את רמות הסוכר.
- מופרש מהלבלב כתוצאה מעלייה ברמת הסוכר בדם.

גורמים:

- תורשה.
- סביבה ( השמנה ).

גורמים נוספים:

- גיל.
- וירוסים.
- מערכת חיסונית פגומה.
- טראומה פיזית.
- תרופות.
- מצוקה / לחץ.
- הריון.

סוגי סכרת:

* סוג 1 - IDDM,
- סכרת שתלויה באינסולין.
- פתופיזיולוגיה - אי ייצור / ייצור בלתי מספיק של אינסולין.
- טיפול בבית: הזרקת אינסולין.

* סוג 2 - NIDDM,
- סכרת שאינה תלויה באינסולין.
- פתופיזיולוגיה - ירידה במספר / ברגישות הרצפטורים ( חיישנים ) לאינסולין.
- פגם מלקולרי באינסולין.
- טיפול בבית: הורדת משקל, כדורים לאיזון המחלה.

מצבי חירום:

* היפרגליקמיה - עודף סוכר בדם.
- מתפתח תוך שעות ו / או ימים.

גורמים:

- אי לקיחת אינסולין.
- אכילת יתר של סוכרים.
- מחלת חום / זיהום.

* היפוגליקמיה - סוכר נמוך בדם.

גורמים:

- לקיחת יתר של אינסולין.
- פעילות גופנית חריגה.

* בהיפרגליקמיה הסוכר יהיה גבוה בדם.
* בהיפוגליקמיה הסוכר יהיה נמוך בדם.

סימנים:

היפרגליקמיה - עודף סוכר בדם.

- צמא.
- השתנה מרובה.
- ריח אציטון.
- נשימות מהירות ועמוקות.
- חולשה, יובש בריריות, בחילות / הקאות.
- עור חם ויבש.
- דופק מהיר, לחץ דם נמוך.
- איבוד הכרה.

היפוגליקמיה - סוכר נמוך בדם.

- דרור מהיר במצב ההכרה.
- שינויים התנהגותיים: כעס, בלבול, חולשה, אי שקט ורעד.
- רעב.
-כאבי ראש.
- פרכוסים.
- דופק מהיר, הזעה וחיוורון.

טיפול:

היפרגליקמיה:

- נוזלים.
- אינסולין.

היפוגליקמיה:

- שתייה ממותקת.
- מזון ממותק.
- גלוקוג'ל - בסמכות חובש.
- חבירה עם נט"ן / אט"ן.

סכנות:

היפרגליקמיה - עודף סוכר בדם.

- התייבשות.
- אובדן אלקטרוליטי.
- הפרעות קצב.
- הלם.

היפוגליקמיה - סוכר נמוך בדם.

- חוסר סוכר לתאי המוח, נזק מוחי.

* דגשים,
- חולה סכרת אשר מתלווה בסימנים / סימפטומים של היפוגליקמיה על אף ערכי סוכר תקינים עלול להיות בהיפוגליקמיה יחסית.
- חשוב לברר מהם ערכי הסוכר בתקינים של אותו חולה.
- בכל חשד למצב חירום סכרתי יש לבדוק סוכר.
- בכל חשד לאירוע מוחי שלוש היפוגליקמיה על ידי בדיקת סוכר.
- לאחר בדיקת סוכר יש להשליך את המחט לפח המחטים.