יום ראשון, 15 בינואר 2012

שבץ מוחי - C.V.A / T.I.A

שבץ מוחי

- המוח השולט בתפקוד בגוף, הוא שולט בו בצורת הצלבה.
- אונה ימין שולטת על הצד השמאלי של הגוף, אונה שמאלית שולטת על הצד הימני של הגוף.

C.V.A

- בשבץ מוחי יש לנו שתי אירועים - אירוע אסכמי ( חסימתי ) ואירוע המורגי ( מפרצת - פיצוץ כלי דם ).
* בשבץ אסכמי של 85% חסימה, נוצר מתוצאה מקרישי דם.
* בשבץ המורגי נוצר מכתוצאה של פיצוץ כלי הדם במוח.

סיכונים:

- טרשת עורקים.
- יתר לחץ דם.
- עישון.
- סכרת.
- שימוש בגלולות למניעת הריון בשילוב עם עישון.
- פרפור עליות ( במוח ).
- אירוע מוחי בעבר.

סימנים:

- שיתוק באיברי הגוף בהצלבה.
- קשיים בדיבור.
- שינוי ברמת ההכרה.
- פאציאליס ( עיוות בפה )
- אישונים בלתי שווים.
- אי שיווי משקל.
- אי שליטה על סוגרים.

סכנות:

- נזק מוחי בלתי הפיך.
- אובדן הכרה, צב"ל. 

T.I.A - אירוע מוחי חולף

- הפרעה זמנית לאספקת הדם למוח.
- מאופיין באותם סימנים וסימפטומים כמו שבץ מוחי.
- הסימנים יחלפו לכל היותר לאחר 24 שעות.
- לא חייב להיות נזק מוחי.

טיפול:

- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- חמצן.
- בצע בדיקות נירולוגיות מקיפות.
- בדיקת סוכר.
- פינוי לבית חולים ייעודי.

* דגשים,
- אין צורך לנסות לאבחן בשטח אם מדובר בשבץ מוחי אסכמי או המורגי או אירוע T.I.A, האבחנה מתבצעת באמצעות CT בלבד. 

יום שלישי, 3 בינואר 2012

מדדים - סימנים חיוניים.

מדדים - סימנים חיוניים

* סימן - מדיד אובייקטיבי נראה ( חום, דופק, לחץ - דם, נשימות וכו' ).
* סימפטום - תלונה סובייקטיבית ( כאבים בחזה, כאב ראש, מתלונן על קוצר נשימה ).

חום:

- מצב שבו יש עלייה של טמפרטורת הגוף הפנימית, עליית חום בדרך כלל מעידה על דלקת.
* חום גוף תקין הוא בין 36~37.5 (  לפעמים יכול לנטות לטיפה יותר/פחות ).

באלו סקלות נמדד החום:

- פרנהייט.
- צלזיוס.

גורמים לשינוי טמפרטורה:

- גיל
- זיהום/מחלה.
- סביבה.
- מצב הידרציה.
- מחזור ( נשים ).
- פעילות גופנית.
- שעה ביום ( הורמונים, מי שמבין אז יבין ).

נשימה:

הגדרה: תהליך הנשימה הכולל שאיפה ונשיפה, המשמעות - אספקת חמצן והוצאת CO2.

הפרמטרים החשובים:

- קצב.
- עומק.
- קולות מיוחדים ( חרחורים, צפצופים וכו' ).
- שימוש בשריר עזר ( למשל ידיים ).

איך מודדים?:

להסתכל על בית החזה עולה ויורד ולספור במשך 30 שניות את מספר הנשימות ולהכפיל את מספר הנשימות ב2.

ערכים תקינים:

* מבוגר - 12 עד 16 נשימות בדקה.
* ילד - 16 עד 24 נשימות בדקה.
* תינוק - 20 עד 40 נשימות בדקה.

דופק:

הגדרה: הלמות נוזל הדם על כליו, המשמעות - מספר הפעימות בדקה שהלב נותן.

הפרמטרים החשובים:

- קצב.
- סדירות.
- עוצמה.

מקומות למדידה:

* קרוטיד - עורק הצוואר.
* ברכיאלי - עורק הזרוע.
* רדיאלי - שורש הבוהן ( באמה )
* פמורלי - עורק המפשעה.
* פטישוני - עורק הקרסול. 

איך מודדים?:

1) בחירת מקום המדידה.
2) הרגשת הדופק.
3) מדידת הדופק - 15 שניות.
4) מכפילים ב-4.

* דגשים,
- אין למדוד דופק עם האגודל ( לאגודל יש דופק משלו ).
- אין ללחוץ חזק מדי.

ערכים תקינים:

* מבוגר - 60 עד 100 פעימות בדקה.
* ילד - 80 עד 120 פעימות בדקה.
* תינוק - 100 עד 140 פעימות בדקה.

* טיפ קטן - למבחנים, פשוט תזכרו שיש קפיצות ב20, ממש פשוט :).

עור:

הגדרה: על פי הסתכלות על צבע העור ניתן להסיק לעתים על בעיה מסוימת.

הפרמטרים החשובים:

- צבע.
- טמפרטורה.
- לחות.

איך מודדים?:

* כחלון - חוסר בחמצן בדם.
* חיוורון - זילוח פריפרי ירוד - כיווץ כלי הדם - מעיד על נפח דם נמוך בגוף מהנורמה.

מילוי קפילארי:

הגדרה: זילוח דם לאצבעות ידיים.

הפרמטרים החשובים:

- צבע.
- מהירות.

איך מודדים?:

1) לחיצה על אחת האצבעות.
2) מודדים 2 שניות ( במידה וזה מעל 3~4 שניות כבר צריך לחשוד לבעיה ).

ערכים תקינים:

- עד 2 שניות נחשב לערך תקין של זילוח דם.

לחץ דם:

הגדרה: הלחץ שמפעיל הלב על כליו.

* סיסטולי - הלחץ בעת התכווצות הלב.
* דיאסטולי - הלחץ בעת הרפיית החדרים בלב.

- הלחץ הסיסטולי נרשם משמאל והדיאסטולי נרשם מימן ( לדוגמא 120/80 ).

ערכים תקינים:

* מבוגר - סיסטולי - 90 עד 140, דיאסטולי - 60 עד 90, הפרש 30-60. 

הערכת לחץ דם סיסטולי:

* ראדיאלי - מעל 80.
* פמורלי - מעל 70.
* קרוטיד - מעל 60.

הרושם הראשוני.

הרושם הראשוני

* יש לזכור, הרושם הראשוני שתקרין בדקות הראשונות הם אלו שיקבעו את יחסו של החולה אליך.
- רכישת אמון מסייעת בשיתוף פעולה מצד החולה.

הערכה ראשונית:

- "נראה" חולה או לא?.
- זיהוי מצבים מסכני חיים והתערבות בהתאם.
- הערכת רמת הכרה.
- הערכה ושמירה על הABC.
- החלטה טיפולית ופינוי ראשוני.

אנמנזה:

- אומנות התשאול הרפואי.
- שיטה אשר מאפשרת לתשאל את החולה ולעזור לנו במקביל לבדיקה הפיזיקלית, לאבחן, ובכך גם לטפל בחולה/פצוע.

עקרונות כללים:

- הצג את עצמך ואת הצוות ( שלום אנחנו ממד"א, בנו לטפל בך וכו' ).
- אסוף פרטים ראשונים של החולה.
- תלונה עיקרית ( מה מפריע לך עכשיו, לא אתמול או לפני חודש ).
- מחלה נוכחית.
- מחלות רקע.
- תרופות. 
- אשפוזים וניתוחים בעבר.
- רגישויות ואלרגיות.
- הרגלים קבועים.
- רקע משפחתי.

* דגשים,
- מקצועיות.
- בגרות אישית וניסיון.
- אדיבות.
- השתמש בשאלות פתוחות ( שאלות שלא עונים עליהם כן ולא ).
- קרא לחולה בשמו הפרטי.
- אנמנזה הנה כלי אשר מתלווה לבדיקה הפיזיקלית לצורך אבחנה ותחילת טיפול.

יום ראשון, 1 בינואר 2012

מצבי חוסר הכרה.

מצבי חוסר הכרה




טביעה:


הגדרה: נפגע כתוצאה משהייה במים, אשר מותו נקבע בשטח חדר המיון או שנפטר תוך 24 שעות מהאירוע.

סכנות:

- אגירת CO2.
- בליעת מים.
- לארינגוספאזם - כיווץ מיתרי הקול שקשה להרפם.
- איבוד הכרה.
- אפניאה (דום נשימה).
- היפותרמיה
- הפרעות קצב
- דום לב
- אספירציה
- היפוקסיה.


סימנים:


- סיפור המקרה.
- קוצר נשימה.
- חרחורים.


טיפול:


- Safety
- ABC
- חמצן
- להרחיק את הנפגע מקו המים.
- לשמור על הציוד ממים ומחול.
- תמיד ישנה אפשרות של גאות במים.
- למד לנצל את הקהל.
- שקול הזמנת נט"ן/אט"ן.
- במידה והטביעה במים רדודים שמור על עמ"ש (עמוד שדרה) ועמש"צ (עמוד שדרה צווארי) וטפל על פי סכמת PHTLS.


תליה


שלושה מנגנונים לתליה:


* שבירת מפרקת.
* חנק.
* חסימה של הדם למוח.


סימנים:


- סיפור המקרה.
- כחלון.
- גודש וריד בצוואר.
- ארקציה חלקית.
- סימני חבל על הצוואר.
- שינוי צבע פנים.


סכנות:


- פגיעה בעמש"צ.
- שבירת מפרקת.
- חנק.
- חסימת כלי הדם למוח.
- נזק מוחי.
- היפוקסיה (מחוסר הגעה של חמצן כי הדם חסום).


טיפול:


- ABC על פי סכמת PHTLS
- קיבוע ללוח גב.
- הזמנת אט"ן/נט"ן.


* דגשים,
- את ההורדה מהחבל ואת ההחייאה (במידת הצורך) יש לעשות על ידי שני אנשי צוות לפחות!


התחשמלות:


הגדרה: מצב בו זרם חשמלי עובר דרך הגוף עד שמגיע להארקה (המצב שהזרם החשמלי מתפוגג מהגוף)


סימנים:


- סיפור המקרה.
- סימן כניסה ויציאה (כוויה).
- שברים.


סכנות:


- דום לב.
- הפרעות בקצב הלב.
- כוויות.
- שברים.
- טראומות נלוות ( חבלה בראש וכו' )


טיפול:


- בטיחות ( לא לגעת בפצוע עד ההארקה )
- ABC על פי סכמת PHTLS.
- שמירה על עמש"צ/עמ"ש.
- פעולות החייאה במקרה הצורך.
- חמצן.
- קיבוע מלא ללוח גב.
- פינוי דחוף.
- טיפול בכוויות.
- ניטור הדופק.


* דגשים,
- כול התחשמלות תטופל על פי סכמת טיפול בפצוע PHTLS.
- בטיחות!


שאיפת גזים ועשן:


* כול נפגע ששהה ברשיפה בחלל סגור, חשוד כנפגע לשאיפת עשן וגזים רעילים.
* חלקיקי עשן יכולים לגרום נזק לריאות לאחר מספר שעות מהחשיפה.
* ככול שהסימנים יופיעו מוקדם יותר - כך הפגיעה קשה יותר.


גורמים:


- אוויר חם מאוד.
- תוצרי בעירה ( CO, עשן, ציאנדים - עשן שחור ועבה בעת שריפה )


סימנים:


- סיפור המקרה.
- קוצר נשימה.
- סימני פיח.
- מיתרי הקול ( צרידות בקול )
- בצקות בדרכי הנשימה.


סכנות:


- בצקות בדרכי הנשימה.
- כשל נשימתי.
- אפניאה ( דום נשימה )


טיפול:


- בטיחות.
- ABC על פי סכנות טיפול בפצוע.
- חמצן.
- אבטחת נתיב אוויר.
- באיום על נתיב האוויר יש להזמין נט"ן/אט"ן.


* דגשים,
- בטיחות אישית והרחקה מגורם מסכן!
- במידה והנפגע עולה באש - יש לכבות את האש, אין לשפוך מים על אדם העולה באש.
- יש לטפל בכוויות.
- להסיר את הגדי הנפגע.
- הורד תכשיטים ( בגלל שהם מוליכים חום ).
- אין לפוצץ שלפוחיות ( יכול לגרום לזיהום ).


רעלים והרעלות:


הגדרה: הרעלה, חשיפה או נטילת חומר כלשהו אשר מפריע לפיזיולוגית הגוף.


* מנת יתר ( Overdose ) - נטילת כמות גדולה של תרופה/סם מהנדרש, העלולה להשפיע על בריאות החולה.
* טוקסיקלוגיה - מחקר של רעלים וחומרים הנוגדים אותם.


דרכי חשיפה לרעלים:


* בליעה - 70% מהמקרים מתרחשים אצל ילדים מתחת לגיל 6.
- שאיפת CO, גז בישול.
- הזרקה.
- ספיגה דרך העור.


הרעלות שכיחות:


- אלכוהול.
- סמים.
- תרופות.


אנמנזה - תשאול החולה:


- מה נלקח?
- מתי נלקח?
- כמה נלקח?
- אריזות ריקות במקום.
- האם בוצע ניסיון לטיפול עצמי? ( הקאות וכו' )


הרעלות בליעה - סימנים:


- ישנם מגוון רב של סימנים, יש לנסות להבין מהו הרעלן או החומר הפעיל, במידה ואפשר יש להביאו לבית החולים.
- יש לקחת בחשבון שרק לאחר כ-20 דקות מרקע הבליעה נתחיל לראות סימנים.


סכנות:


- ישנם הרעלות שמהוות סכנה בטווח קצר, אך לעתים ישנם כאלה אשר הסכנות ארוכות טווח.


הרעלות שאיפה:


* CO - נקשר להמוגלובין פי 200 יותר חזק מחמצן, ולכן תופס את מקום החמצן.
- CO הינו תוצר של שריפה לא מלאה, יש להדגיש כי ישנם תוצרי שריפה נוספים כמו ציאנדים.
* גז בישול - הנו פחמימני ומעובה, גז דליק, הרעלה נפוצה מאוד.


סימנים:


- קוצר נשימה.
- סחרחורת.
- בלבול.
- חולשה.


הזרקה - סמים:


* סם מסוכן - חומר טבעי או סינטטי בעל יכולות לשנות תודעה אצל המשתמש ואשר מוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים.


סימנים:


- הזיות.
- שינוי בגודל אישונים.
- חוסר שיווי משקל.
- שינוי במודעות וברמת ההכרה.


סכנות:


- אובדן הכרה - צב"ל.
- אספירציה.
- אפניאה ( דום נשימה ).
- אסיסטולה ( דום לב ).


הרעלות ספיגה - עוריות:


- הרעלות דרך העור.
- בדרך כלל חומר כימי.
- יכול לגרום לכוויה מקומית ובנוסף בטווח הארוך יכול לגרום להרעלה.


סימנים:


- בדרך כלל כמו בהרעלות אחרות.


סכנות:


חשיפה לחומר בריכוז גבוה יכולה לגרום להרעלה עם תגובה מערכתית ופגיעה בנשימה.


* דגשים,
- זיהוי החומר, לשטוף היטב.
- אם החומר הנו אבקה, יש לנערה ואז רק לשטוף!


* דגשים כללי,
- בטיחות.
- אין לתת שתייה או מזון ללא המלצה מפורשת של מרכז רעלים.
- אין לעודד הקאה ללא המלצה מפורשת ממרכז הרעלים.
- זיהוי החומר במדויק, הכמות והזמן.


עלפון:


* הכרה - מצב שבו יש לאדם שליטה מלאה עם החושים, קשר עם המציאות ובהירות נפשית והוא מסוגל לקיים פעילות חשיבתית.
* AVPU - סולם להערכת מצב ההכרה,
* Alert - מגיב.
* Voice - מגיב לקול.
* Pain - מגיב לכאב.
* Unressponsive - לא מגיב.


הגדרה: איבוד הכרה זמני, עד כ-2 דקות, עקב הפרעה באספקת הדם/חמצן למוח כתוצאה מ"נפילה" מהירה בלחץ הדם.


גורמים:


- נפח הדם.
- תפוקת הלב.
- טאכיקרדיה ( דופק מהיר ).
- בארכיקרדיה ( דופק איטי ).
- הרחבת כלי הדם.
- שינוי תמונה פתאומי.
- הפרעות קצב.


לפני ההתעלפות:


- תחושת עלפון וחולשה.
- "שחור בעיניים".
- סחרחורת וגלגול עיניים לאחור.


לאחר ההתעלפות:


- דופק מהיר.
- נשימה מהירה.
- עור חיוור, לח וקר.
- לחם דם נמוך מעט.
- כאבי ראש וסחרחורת בחילות והקאות.


סכנות:


- צב"ל.
- חוסר חמצן למוח (היפוקסיה מוחית )
- חבלה - טראומה.


טיפול:


- ABC על פי סכמת טיפול בחולה.
- מתן חמצן.
- הרמת רגלי הנפגע 45 מעלות.


* דגשים,
- כל התעלפות תטופל כחוסר הכרה, וחלים עליה כול הסכנות של חוסר הכרה.
- אין לשפוך מים על החולה.
- אין לסטור לחולה.
- יש להטות את הראש לאחור על מנת למנוע צב"ל.
- לאחר שהחולה התעורר יש להקים את החולה הדרגה!
- יש לטפל בגורם ההתעלפות.


* אני ימשיך עוד מעט.
מה שצריך להמשיך זה:
- עלפון


השתנקות.

השתנקות

* השתנקות היא בעצם חנק מגוף זר שנכנס לאזור קנה הנשימה.

גורמים להשתנקות:

- אכילה מהירה.
- שיחה בזמן סעודה.
- שתיית אלכוהול.
- תרופות הרגעה.

* יש 2 סוגים של השתנקות, אחת קלה ואחת חמורה.

* השתנקות קלה - יש אפשרות,

- לנשום.
- לדבר.
- להשתעל.

* השתנקות קלה - אין אפשרות,

- לדבר
- לנשום
* זה יתאפיין בכך - שחלוף אוויר ירוד, מאמץ נשימתי גובר, שיעול שקט וכחלון.

* דגשים,
- הטיפול במבוגרים וילדים יהיה זהה, בתינוקות מתחת לגיל שנה צריך להשתמש בפחות כוח.
- לפעוטות סיכוי גדול יותר להשתנקות בגלל שהמבנה האנטומי שלהם שונה ממבוגרים.

טיפול:

- הטיפול בהשתנקות קלה הוא לעודד את הנפגע להשתעל (לא לטפוח בשכמות שבגב, יכול לגרום לגוף הזר לעבור לריאות)
- הטיפול בהשתנקות חמורה הוא לחיצות ברום הבטן, מתחת לקשת הצלעות, במידה ויש אובדן הכרה יש צורך בהחייאה.
* בשביל לזהות אם זאת השתנקות חמורה בדרך כלל האדם יחזיק את הגרון, הוא יאדים, יכחיל ועיניו יהיו פעורות.


דחיקות חזה:


- במקרים מסוימים אין לבצע לחיצות ברום הבטן ויש לבצע דחיקות חזה, לדוגמא: אישה בהריון, איש/ה עם עודף משקל גבוה, איש מרותק לכיסא גלגלים.
* מיקום הלחיצה - מרכז החזה בין הפטמות.

השתנקות תינוקות עד גיל שנה:

טיפול  בתינוקות בהכרה -
 מבט לפה ---> 4-6 טפיחות בין השכמות עם כרית כף היד ---> מבט לפה ---> 4-6 דחיקות חזה (לא בעוצמה רבה) ---> מבט לפה וכך הלאה..

* במקרה של אובדן הכרה - הזעק עזרה מידית, בצע החייאה מלאה והחל ב-2 ניסיונות הנשמה ועבור מידית לעיסויים.
* טיפול בתינוק מחוסר הכרה - החייאה מלאה הכוללת ניסיונות הנשמה ועיסויים, מדלגים על בדיקת הדופק עד להוצאת הגוף הזר או עד עליית בית החזה.

- לא להתבלבל בין השתיים, הם שונים.

סיכום:

* מניעה - בילד ומבוגר, לחיצות ברום הבטן.
- בתינוקות - דחיקות חזה וטפיחות בין השכמות.
- באנשים עם עודף משקל, נשים בהריון, מרותקים לכסא גלגלגים/מיטה - דחיקות חזה.

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

החייאת מכשירים + סכמה.

החייאת מכשירים

* כדי לעשות החייאת מכשירים יש צורך להכיר את כול המכשירים ומיומנות רבה כדי להשתמש בהם.
- בהחייאת מכשירים חייבים לפחות 2 אנשים צוות.

הסבר על המכשירים:

מנתב אוויר - Airway:

החדרת Airway תתבצע בשלב ה-A, גדלי הAirway קיימים בגדלים - 00,0,1,2,3,4.

תפקידי הA.W:

- מסייע במניעת צב"ל (לא מונע).
- מונע ספאזם לסתות.
- מנתב את האוויר לקנה הנשימה.

מדידת A.W על מנת להתאים לגדול של החולה:

- יש 2 דרכים למדידת A.W,
1) מזווית הפה עד לזווית הלסת.
2) מהתנוך של האוזן עד לזווית הלסת.

שימוש:

1) במבוגר וילד בודקים גודל A.W.
2) מכניסים ב90 מעלות, 2/3 מהA.W.
3) מסובבים למצב הנורמלי ומכניסים את הA.W.
* בטראומה ובתינוקות מכניסים ישירות לקנה הנשימה!

סכנות:

- גדול מדי ---> חוסם נתיב אוויר (הקאות, פגיעה ברפלקס ההקאה), פציעות ודימום ובנוסף בארדיקרדיה (דופק איטי) - גירוי ואגלי.

- קטן מדי ---> עלול להפוך לגו"ז (גוף זר), לא יעיל.

מי מקבל A.W?:

כול מי שנמצא מחוסר הכרה שלא מגיב לP,U (בדיקת הכרה - P וU).
* דגשים,
- אם החדרנו A.W והוא נפלט בפעם השניה - לא מחזירים, כנראה שהרפלקסים עובדים.
- כול הנשמה מקבלת A.W.
- הצבע לא מעיד על הגודל (לכול הכחולים שבינינו D:).
- מוציאים בזמן סיקשון.

תמונות של A.W:

סקשן - שואב הפרשות:

* מכשיר זה שואב הפרשות של הנפגע, לחץ השאיבה שלו הוא 450 מ"ל כספית (יחידת מדידה, כמו מעלות צלזיוס בטמפרטורה).
- בפתיחת השסתום הלחץ ירד ל150 מ"ל כספית.
- לסקשן יש כוסית בטיחות של 10cc.
* זמן שאיבה אצל מחוסר הכרה הוא עד 10 שניות!

* דגשים,
- בעת בציוע הסיקשון יש להוציא את הA.W.
- יש לחבר לחמצן לפני שימוש בסקשן ואחרי השימוש בו.
- יש ללפף את הקטטר פעם אחת סביב היד (קטטר = הצינור ששואב את ההפרשות)
- להכניס את הקטטר בתנועה סיבובית מבפנים והחוצה.
- יש לשאוב הפרשות רק באזור הלחיים, לא להכניס לאזור השיניים ופנימה.

תמונות של סקשן:

ידני - שגם רק מטפל אחד יכול להשתמש בו:


סקשן מכאני - נשתמש בו בהחייאת מכשירים, דורש 2 מטפלים:
 

יש עוד סוגים, ויש כאלה שנראים אחרת, אבל כולם על אותו העיקרון!

סוגי קטטרים:

* קטטר גמיש - 3 סוגי גדלים: 
1) 18 - אדום.
2) 8 - כחול.
3) 6 - ירוק (תינוקות).

* קטטר קשיח - משתמשים בו בפגיעות שונות בטראומה.

* את הקטטר מחברים לסקשן בצינור ואיתו שואבים הפרשות נוזליות בלבד !

תמונות של קטטר:


מפוח להנשמה (אמבו):

האמבו הוא מכשיר לסיוע נשימתי, בעל נפח של 1 ליטר (1000 סמ"ק), ננשים עד שבית החזה יעלה.
חלקים באמבו: שתי מסיכות שקופות בגדלים הבאים:
1) גודל מספר 2: לילדים.
2) גודל מספר 5: למבוגרים.

שסתום T: מחבר בין האמבו למסיכה, השסתום מאפשר כניסת אוויר מהאמבו לחולה אך מונע חזרת אוויר.

שקית העשרה: עם חיבור לחמצן מאפשר 95%, בלי חיבור ב21%.

יתרונות של האמבו:

* בטיחות למטפל.
* העשרה מרבית 95% חמצן.
* הנשמה לפה ולאף ביחד.

חסרונות של האמבו:

* מחייב שימוש של מנתב אוויר - A.W
* דורש מיומנות.
* מחייב לפחות 2 מטפלים.


תמונות של האמבו:




חמצן:

* יש שני סוגים של מיכלי חמצן באמבולנס,
1) מיכל נייח: נפח של 20 ליטר, נמצא באמבולנס.
2) מיכל נייד - נפח של 2.4 ליטר, אתו יורדים לאירועים.

* בשביל לדעת כמה דקות נשאר לשימוש בחמצן יש להשתמש בנוסחה הבאה:
לחץ אטמוספרי נוכחי X נפח המכל (20 או 2.4)
 זרימת החמצן (LPM - בדרך כלל יהיה על 10)

* לפעמים יופיע לנו PSI במקום אטמוספרות (ATM), אז יש להשתמש בנוסה הבאה:
הלחץ בPSI
      15

הוראות בטיחות:

* אין לקרב לאש.
* אין לקרב לשמן, בושם וקרמים.
* מיכל חמצן מקובע למקומו.
* מיכל חמצן דולף אסור לשימוש.
* אין להחזיק בלון חמצן הפוך.

אם יש ספק, ספק.

סדר פעולות:

1) חיבור המסיכה לחמצן.
2) פיתחת ווסט גדול.
3) פתיחת ווסט קטן על כמות הLPM הדרושה (בדרך כלל זה יהיה קבוע על 10)
4) ניפוח שקית העשרה.
5) מתן חמצן לחולה.

תמונות של מכלי חמצן:



מסיכת כיס:

יתרונות:

1) מונעת מגע עם דימום מחלות של הנפגע.
2) זולה.
3) אפשרות חיבור לחמצן.

תמונות של מסיכת כיס:


קרדיופאמפ:

יתרונות:

1) יעיל יותר.
2) מחקה את פעולת הלב - כיווץ והרפיה.

חסרונות:

1) מעייף.
2) קשה לשימוש אצל מטפל יחיד. 

* דגשים,
 - בהחייאת זוגות מכשירים - מטפל ב' יוציא את המכשירים.
- בדרך כלל רק בנים יעשו עיסויים עם קרדיופאמפ.

תמונות של קרדיופאמפ:




סכמת החייאת מכשירים - זוג:


מטפל א'                                                   מטפל ב'
1) בטיחות                                              בטיחות
2) בדיקת הכרה:                                     קריאה לעזרה - מד"א, לבקש נט"ן
מילולית + פיזית.
3) התרשמות מנשימה                            פריסת ציוד במהירות, בדיקת דופק, אם אין דופק,
                                                              יש להתחיל 30 עיסויים עם קרדיופאמפ


4) פתיחת פה + סילוק הפרשות               מסייע בסילוק הפרשות ומחדיר A.W,
עם סקשן                                                 ממשיך בפריסת ציוד
עם סקשן.                                     
פתיחת נ.א בשיטת מצח-סנטר
5) 2 הנשמות בעזרת אמבו                     30 עיסויים בעזרת קרדיופאמפ


* דגשים והערות,                                    * דגשים והערות,
- חיבור לחמצן יעשה רק על ידי              - אם מחברים AED בשלב הC, ממשיכים בעיסויים
מטפל א' בזמן שמטפל ב' עושה            
עיסויים, לא על חשבון ההנשמות!


- בדיקת דופק חוזרת לאחר 
5 סטים, ויש להחליף מקומות
בסיבוב השעון. 

יום שישי, 30 בדצמבר 2011

גורמים להפסקת החייאה.

גורמים להפסקת החייאה

* סכנה לצוות המטפל.
* אובדן צלם אנוש (החלטת חובש/נהג אמבולנס לפחות.
* חזרה של דופק ספונטני.
* הגעת צוות רפואי בכיר יותר.
* קביעת מוות על ידי רופא.